Categories

THE BROG BLOG

ביקורת שכתבתי לאתר איגוד העורכים על סרטו של אלן רנה
עשבים שוטים
Les Herbes Folles
סרטו החדש של הבמאי אלן רנה (“החיים הם שיר”, “הירושימה אהובתי”) זוכה פרס מיוחד של חבר השופטים-פסטיבל קאן, מועמד לארבעה פרסי סזאר: הסרט, התסריט, הצילום והעריכה הטובים ביותר
דרמה רומנטית על מפגש מקרי ולא צפוי של גבר, אישה וארנק. בסרטו החדש של הבמאי עטור הפרסים אלן רנה. מרגריט, רופאת שיניים מצליחה וטייסת חובבת בשעות הפנאי מאבדת את ארנקה. מי שמוצא אותו הוא ג’ורג’, אדם מבוגר, נשוי ואב לילדים. מרגע שג’ורג’ מביט בתמונות שבארנקה של מרגריט, הוא מתאהב בה ומפתח אובססיה כלפיה. במקביל, גם מרגריט סקרנית לדעת מי המוצא של ארנקה ומנסה לגלות את זהותו של ג’ורג’. בעזרתם של חוקר משטרתי וקולגה מהמרפאה של מרגריט, השניים יוצאים להרפתקה רומנטית מפתיעה, מבלי יכולת לעצור בעד עצמם
מיד אחרי הקרנת הסרט “עשבים שוטים” חזרתי הביתה וצפיתי שוב ב”אשתקד במריאנבאד” סרטו המפורסם של רנה מ-1961, כי בסרטו החדש של אלן רנה מהדהדים קולות מן העבר (אח”כ גם רציתי לצפות ב “הירושימה אהובתי”, סרטו עטור הפרסים של רנה מ-1959, אבל כבר לא יכולתי לצפות בסרט שלישי של רנה באותו היום, עם כל הכבוד שאני רוכשת לו) אין ספק שרנה ממשיך לעסוק באותם הנושאים שעוברים כחוט השני ביצירותיו הגדולות: תשוקה, האובססיה לאהוב, המשמעות לחיים הנגזרת ממערכות יחסים טעונות ומורכבות וכמובן זרם התודעה הסובייקטיבי של גיבורי הסרטים שהוא יוצר, כל אלה עולים שוב בסרט “עשבים שוטים” ורנה עושה זאת בצורה מוצלחת מאוד גם הפעם ואפילו בהומור. הסרט “עשבים  שוטים” הוא סרט מצחיק, סרט אסטטי וצבעוני, סרט שנעים לצפות בו
מבחינה סגנונית בולט מאוד הדיאלוג המשולש בין הקריינות, פס הקול המוסיקלי וכמובן התמונה, כל אלה נרקמים יחד באמצעות העריכה ובאמצעות העריכה מאתגרים זה את זה, מהווים קונטרה פונקט  זה לזה ומשלימים זה את זה, כל דבר בזמנו גם אם לא יוצרים לחלוטין נרטיב קלאסי. קריינות ארוכה וסובייקטיבית הוא סימן היכר של רנה, אבל גם מי שלא מכיר חש מהר מאוד שאין מדובר בקריינות “קול האלוהים”, אלא בזרם התודעה האישי והאינטימי מאד של הדמויות.  יש תחושה שרב המלל בסרט בעצם מתקיים במוחן של הדמויות
את המוסיקה  לסרט כתב מארק סנו, המוכר לנו כמלחין תמת המחץ של סדרת הקאלט  תיקים באפלה
המוסיקה של סנו מלווה כל סיקוונס בסרט בסגנון מוסיקלי אחר, מוסיקה השייכת לז’אנרים קולנועיים שונים. המוסיקה של סנו גם היא משקפת  את מצבן הנפשי של הדמויות, המוסיקה דומיננטית ובהחלט מפנה תשומת לב אל עצמה ואפילו לוקחת את ההגה לפרקים
הצילום של הסרט על ידי אריק גוטייר והעיצוב של הסרט על ידי  ג’אק סולנייר מושפעים מאוד מסרטים אחרים, גם סרטיו של רנה עצמו, סרטי הגל החדש הצרפתי, מלודרמות  משנות החמישים והשישים ומעל לכולם בעיני בולטת ההשפעה של היצ’קוק. כל שוט מעוצב למופת והתאורה בסרט מעורר השראה. על אף שלא כל הסיקוונסים נראים אותו הדבר ומושפעים כאמור מסגנונות קולנועיים שונים, בסרט שולט מראה אחיד שאינו סובל מהיפר ריאליזם אלא ממש ההיפך, הסרט נראה מלאכותי  אבל זה נעשה בחן רב
עורך הסרט הוא הרווה דה לוזה. דה לוזה, שראוי לציין ששמו לא מופיע בדף שחולק לעיתונאים על ידי חברת ההפצה למרות שהסרט גם לטענתם מועמד לפרס העריכה. הוא עורך בעל ביוגרפיה מרשימה והוא בין השאר ערך מספר מסרטיו של רומן פולנסקי כולל “אוליבר טוויסט”, “השער התשיעי” ו “הפסנתרן” י
המשימה הגדולה של העריכה בסרט  היא בשזירה קפדנית של האלמנטים הנ”ל לכדי נרטיב אחד כשיש שימוש בשלל הסגנונות והכלים העומדים לרשות העורך החל מעריכה המשכית קלאסית, עריכה מהירה, פלאש בקים, פלש פורוורד, מונטאז’, וגם אפקטים למיניהם: תמונה בתוך תמונה, דיסולבים, פייד אין, פייד אוט, סלו מושיין, רברס ואפילו איריס וכל אלה כאילו באים כדי לתת ביטוי לזרם התודעה ומצבם הרגשי והנפשי של הגיבורים ברגע נתון בשילוב קריצות אירוניות של יוצר הסרט המוכיח שוב ושוב שהוא רב אמן של הקולנוע
על אף  תחושתי  כאילו הסרט עשוי להיות קצת ארוך  העריכה של הסרט היא טובה ומעניינת וכמו שאר האלמנטים הקולנועיים בסרט היא מושכת אל עצמה תשומת לב. הסרט עובר מקצבים וסגנונות עריכה כשם שסגנון הצילום והמוסיקה משתנים. העריכה מבטאת גם היא את מצבן הרגשי והפסיכולוגי של הדמויות והיא מפתיעה בהחלט. כעורכים זה ממש תענוג לצפות באותם רגעים שבהם העורך “משתגע” ואם לציין את אחד הרגעים האהובים עלי בסרט: (ספויילר אלרט) כמצופה בסרט רומנטי סוף סוף מתנשקים הגיבור והגיבורה וכשזה קורה עולה על המסך כותרת מהבהבת עם המילה FIN ובפס הקול המוסיקלי עולה אות הפתיחה של טוונטיית סנטיורי פוקס
ומה שמצחיק הוא שאין מדובר לא בתחילתו של הסרט וגם לא בסופו, יש כאן התנגשות בין  קונבנציות קולנועיות, והנשיקה של הגיבורים כאילו כלואה ביניהן בעולם שבין המציאות לקולנוע בדיאלוג עם הצופה, זו דוגמא מובהקת אם כי קיצונית לסגנון העריכה השולט בסרט
מעבר לכל אלה, מה שריגש אותי בסרט במיוחד, אפילו יותר מסצנת הפתיחה של הסרט העוסקת ברכישת נעליים בפאריז, היא הגישה ההומניסטית  ומלאת החמלה בה נוקט רנה גם באופן שבו הוא מציג את הדמויות, כבני אדם, שיש להם קמטים ונמשים ואף גדול, כמו גם על ידי הפניית תשומת הלב לדברים הקטנים שבחיים: המחשבות הקטנות, הפעולות הקטנות, ההתעסקויות הקטנות, ההעדפות המוזרות שלנו, השגרה שלנו, “הפדיחות” שלנו, האובססיות שלנו, התשוקות שלנו, אותם דברים שלתחושתי מייחדים אותנו כבני אדם אך במקרים כה רבים יהיו בכלל ה-“אאוטים” בטיים ליין שלנו. בסרט הזה רנה שם הרבה מאותם “אאוטים” בקדמת  הבמה הוא מקרב אליהם זכוכית  מגדלת ומעמיד לרשותם את כל הכוח שיש לקולנוע להציע
כמו בסרטים רבים של אלן רנה, אין מדובר בסרט “קונבנציונאלי”. אני לא יצאתי מהאולם בתחושה קטארטית, אלא בתחושה מרה מתוקה. רנה חושף את אמצעי המבע לאורך כל הסרט, הוא שובר את המוסכמות ואת החוקים שוב ושוב וזה  מעורר וגם יוצר תחושת ניכור ובמקרה של “עשבים שוטים” אווירה קומית ומנוכרת. ניכור זה מאלץ אותנו כצופים לחשוב ולהתעמת עם מה שמוצג בפנינו בכל רגע ורגע מבלי להיסחף רק בחוויה הרגשית ובכך ממשיך את המסורת של הקולנוע שהוא עצמו היה ועודנו מיוצריו החשובים
למרות שאין מדובר בעיני ביצירתו הטובה ביותר, טוב שיש במאים כמו אלן רנה
bhd1invite

Entry 2 – Invite

I am pleased to invite you to the premiere screening of the documentary series BHD 1 – an inside intimate look into the lives of IDF Officer’s Course Cadets.
The series was produced by Noam Shalev Highlight Films, Directed by Yifat Kedar, Edited by Tal Brog, Gili Adler and Aviv Peres. It will be broadcast on Reshet Channel 2 starting end of July.

Please RSVP – entrance is free but spaces are limited

————————–

Entry 1 – Gone With the Wind

I am a film lover and also TV, but lately I find I have nothing to watch, I was an Avid (yes pun intended) Gilmore Girls viewer, also I would follow HOUSE, I tried watching LOST but to no avail, also HEROES that it seems I should be following didn’t work for me, in the cinema it comes and goes, I have time where I go to see 2 films a day and then dry periods like now…So in the meanwhile I am going back in time going to the classics that shaped my cinematic vision as a babe. So to begin at the beginning, I saw Gone With the Wind a few days ago, for the first time in probably a really really long time, actually, I saw it for the first time since I got into the profession of film.

OMG, it’s like I knew it was a good film, but honestly, it is really good. It is larger than life, and you can see all the money invested in it, above everything, it withstands the test of time, that is the way you can see if it is really good.

I love the exposition of the characters, each character presented is exposed to the audience with a crane shot that slowly comes in and closes up on them. I will steal this!  As an editor I got my first look into the editing of the film, but I will leave that analysis for the next post. Make no mistake, the thing that comes across the most is actually the acting. All the cinematic means come to serve the acting, I guess it is the way it is supposed to be. As an adult you see things differently, it like hit me for the first time why it is called Gone With the Wind, even though it is written there in the opening titles… the notion of a society Gone With the Wind, this relates to the Film “The Lives of Others” which following my recent return from Berlin, I plan to watch again. My first impression from that film is that it is the best film I have seen in a long long time.

OK, so a subtle beginning, as I am busy and should be writing a proposal for my new doco, asking for monwy is such sweet sorrow, but you will miss this when we get into an in depth analysis of Eisenstein’s theories of Montage.

gone-with-the-wind

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s